סיפור חייו  | אלבום תמונות  | קטעי עיתונות  | וידאו  | לזכרו  | ספר אורחים  | קישורים  | צרו קשר
האלוף (מיל) רון טל בכנס ירושלים - מצטט את מכתבו של עמיחי לרמטכ"ל נגד הכנסת הצבא לעקירת הישובים בגוש קטיף

מאת: אמילי עמרוסי (ישראל היום)

תאריך: מרץ 2015

השמאל־ימין של הרמטכ"ל
רק פשט את המדים, הנעליים הצבאיות עודן חמות, שיכשך הרמטכ"ל היוצא בני גנץ את רגליו היחפות בביצה הפוליטית. בראיון לאילנה דיין ב"עובדה" סימן האזרח הטרי את מיקומו בשמאל: ביקורת על הקיפאון בתהליך המדיני, עדות על התנגדותו לתקיפה באיראן, הרהורים על קריירה פוליטית. אפשר לדמיין מה היה קורה לאיש צבא בכיר - שמתראיין חלקית במדים וחלקית בחולצת כפתורים כחולה - ומביע עמדות פוליטיות מימין.
הרמטכ"ל משה יעלון טען כי הודח מצה"ל על ידי אריאל שרון על רקע התנגדותו להתנתקות. האלוף יפתח רון־טל הוצא לפרישה מוקדמת בשל הקול שהשמיע נגד אותו מבצע עקירה. בימים שבהם כל ביטחוניסט משמאל - ממאיר דגן, דרך עמירם לוין וקבוצתו, ועד גנץ - מקבל במה תקשורתית מפנקת לחזון חלוקת הארץ, שווה לשמוע מה יש לאלוף (מיל') רון־טל להגיד.
ב"כנס ירושלים" בשבוע שעבר סיפר בפעם הראשונה רון־טל, היום יו"ר דירקטוריון חברת חשמל ואז מפקד זרוע היבשה בצה"ל, על הימים שקדמו לעקירת היישובים הישראליים. הדברים החריפים לא זכו לכותרות. "עד היום עוד לא נרפאנו ממה שקרה לנו ב־2005, מכך שהוטל על צה"ל, כצבא העם, לפנות אזרחים ישראלים מבתיהם", אמר. "וההתלהבות של צה"ל לביצוע המשימה היתה אם כל חטאת".
"הייתי היחיד במטכ"ל שהתנגד, השאר התקרנפו, אבל אני לא מעלה על דעתי צבא במדינה דמוקרטית שמפיל ממשלה. זו היתה מציאות בלתי אפשרית. אסור היה להכניס את הצבא למציאות הזאת. המשימה הצבאית, לב העיסוק הצבאי, היא הכרעה. ובאותן שנים לימדו את מיטב הלוחמים שלנו בדיוק את ההפך: המשימה של החייל היא לא להכריע את האויב אלא להוציא את בן גילו מהבית. לא היתה הפתעה כששנה אחר כך אותו צבא לא הצליח להגיע להכרעה במלחמת לבנון השנייה. אין לי ספק שההתנתקות עומדת ביסוד הכישלון במלחמה".
ואז רון־טל הוציא מכיסו נייר מקופל, מכתב שנשלח אליו ואל הרמטכ"ל דן חלוץ מאחד הלוחמים ימים ספורים לפני ההתנתקות. "אני כותב בכאב עמוק ותחושה של משבר אמון עם יסוד הצדק והמוסר שעומד מאחורי פקודות הצבא", כתב החייל ורון-טל הקריא. "תמונת היום של אלפי יהודים מגורשים מכתימה בכתם מוסרי את מדי הצבא".
אותו לוחם, סגן עמיחי מרחביה, כתב מילים קשות אבל לא סירב פקודה. תגובת הרמטכ"ל היתה להדיח אותו.
רק לאחר מאבק הוחזר לפלוגה שבה שירת. שנה אחר כך, במלחמת לבנון השנייה, נפל עמיחי מרחביה בקרב בבינת ג'בל.
 



***********************************************************************************************************


מכתבו של עמיחי לרמטכ"ל דן חלוץ
הרמטכ"ל הורה להשהות את עמיחי מפיקוד למשך שנה
המכתב הוקרא והוקע ע"י הרמטכ"ל במספר כינוסי קצינים בכירים..
לאחר 3 חודשים, בלחץ מפקדיו ובהשתדלות גדולה שלו קוצרה השהייתו ועמיחי חזר לפקד על לוחמים.



י' באב תשס"ה

לכבוד ראש המטה הכללי

אני כותב את הדברים בשעה של כאב עמוק ותחושה של משבר אמון עם יסוד הצדק והמוסר שעומד
מאחורי פקודות הצבא. תמונות היום הקשות של אלפי אחים יהודים, שמגורשים מאדמתם ונגזלים מרכושם, מגעילה בכתם מוסרי את מדי הצבא.
החלטת הגרוש שעברה בצורה לא מוסרית ודמוקרטית ואישורה ע"י בית המשפט העליון, תוך קריצות עיניים לממשלה והמשטרה, היא צבועה מיסודה. כל חוק יסוד וערך נרמסו בביצוע ההחלטה שהופכת את ישראל בפועל לדיקטטורה מושחתת.
אני מתבייש בצבא ומאוכזב מהמפקדים המסתתרים מאחורי מילים ריקות של חובת ציות ומשמעת בשעה שהם פועלים למטרה מושחתת ולא מוסרית.

סג"מ עמיחי מרחביה
         מ.א. 7092396

 



חזור