סיפור חייו  | אלבום תמונות  | קטעי עיתונות  | וידאו  | לזכרו  | ספר אורחים  | קישורים  | צרו קשר
חיבור שמים לארץ , בין אשר איננו לאשר ישנו - להקים ישוב חדש בארץ ישראל !

מאת: דובי גרינפלד

תאריך: ערב ראש חודש אב תשע"ג - בבית העלמין


חיבור שמים לארץ,
בין אשר איננו לאשר ישנו - 

להקים ישוב חדש בארץ ישראל !


עמיחי אהובי

7 שנים בלעדיך. החסר העצום שחווינו יחד בהילקחו של שמואל במבצע 'חומת מגן' והניסיון שלך למלא אותו ביצירה טהורה בדמות המחקר על ההיסטוריה הישראלית של העיר ג'נין - עין גנים ולאחר מכן מילוי השורות בגדוד 51 של גולני במקומו של שמואל, הותירה אותנו בעלותך מעמנו, מול חסר כפול. מחד חסר של אהבה כפולה ומכופלת שנגדעה בימי עלומיה. ומאידך, חסר ביכולת להמשיך בדרך ההנצחה שהתוותה לנו.

האם יש סיכוי לאהבה? שאלנו את עצמנו! האם יש דרך לחבר בין שמים לארץ בין אשר איננו לאשר ישנו ?

מתוך סימן שאלה גדול זה נכנסנו לתהליך גיבושו של גרעין התיישבותי חדש. בשלבים הראשונים, תוך תהייה, מה נכון לעשות בעת הזאת ומתי ואיך ? אני זוכר פגישה אחת, בביתך עמיחי, הצור האיתן שממנו חוצבת אשר ממיו, מים חיים, שותים אנו עד עצם היום הזה. בפגישה אמר לנו אביך, משה, דברים שרק היום, לאחר חמש שנים, מצליח אני להבין את עומקם. "ישוב הוא איננו מפעל הנצחה כזה או אחר. ישוב בארץ ישראל הוא כוח חיים פורץ דינמי ובוער".

אני רוצה לספר, לא לך עמיחי, אתה איתנו ! אלא לכל החברים שהתכנסו כאן היום, כי זוכים אנו מידי יום ביומו לצעוד בעקבותיך ובעקבות שמואל ויוני. לא פעם אני חש את ידך החמה בתוך ידי, בנקודות שמחה ואושר ומאידך בנקודות משבר. אני חש שאנו יוצרים יצירה מחודשת שמחברת אותנו איתכם מחדש ונותנת לנו לחוות אותך, את שמואל ויוני, שוב ושוב בחלום ובהקיץ. יצירה שמחברת שמים וארץ.

הגפנים נותנים ריחם וקול התור נשמע בארצנו, קול מקוש טוריה וקלשון, קולות הבולדוזרים המכים על אדמת הטרשים, קול ילדים וילדות משחקים בארצנו האהובה ,שלבועלה כה התאווית, ביישובנו, בכרם רעים.

הרבה אנשים טובים שותפים איתנו שותפות אמת במהלך נפלא זה, חלקם איתנו כאן ולהם, תודה מעומק הלב! אך בראשם עומדת משפחתך, עמיחי, הוריך משה וטובה, משפחת וייס, הרב אריה וציפורה, הוריו של שמואל ומשפחת נתנאל הרב עמוס ומלכי, הוריו של יוני, שנפל בעופרת יצוקה בעצומו של גיבוש הגרעין, אשתו ובתו, ציונה ומעיין, שנותנים הרבה מהרוח ומהכוח בעצה, בדחיפה ובשותפות עמנו ביצירה המופלאה הזאת. תודה רבה!  

זוכר אני, עמיחי, איך נהגנו לשיר ביחד את שירה המופלא של נעמי שמר. זוכר אני איך סחפת את כולנו במחול חלוצי, כדרכך. עמיחי, באלה הידיים עוד לא בנינו די, עוד לא שתלנו פרח עוד לא חיברנו שיר, עוד לא בנינו לנו את בית חלומותינו על הר ה' בירושלים. עמיחי ! עוד לא אהבנו די ! ואם לא עכשיו, אימתי ?   





חזור